|
http://room404.net/?p=60461
באמצע יולי הסירו המוזיקאים תום יורק ונייג’ל גודריץ’ (רדיוהד, אטומז פור פיס) אלבומים שלהם מ-Spotify, במחאה על המודל העסקי של שירות הזרמת המוזיקה האינטרנטי, שמתפרנס מדמי מנוי ומפרסומות, ולדעת השניים דואג לבעלי המניות שלו אך לא למוזיקאים. “אל תטעו, אמנים שאתם מגלים ב#ספוטיפיי לא יקבלו תשלום”, צייץ יורק.
יורק וגודריץ’ זקרו אצבע משולשת בפני תעשיית המוזיקה כבר ב-2007. אחרי פקיעת החוזה של רדיוהד עם EMI הוציאה הלהקה בהוצאה עצמית את האלבום In Rainbows, שנמכר בשיטת שלם-כמה-שתרצה באינטרנט, במקביל למכירה מסורתית של דיסקים בחנויות. “אני אוהב את האנשים בחברת התקליטים שלנו, אבל הגיע הזמן לשאול למה מישהו בכלל צריך אותם. וכן, זה בטח יעניק לנו ריגוש סוטה להגיד ‘לך תזדיין’ למודל העסקי הנרקב הזה”, אמר אז יורק בראיון לטיים מגזין. בפוסט שפרסם באתר הרשמי של רדיוהד (ואחר כך מחק) הוא היה בוטה יותר: “מה שהיינו רוצים זה את ה-EMI הישנה בחזרה, יצרני הנשק המעודנים והנחמדים שהתייחסו למוזיקה כאל פרויקט צדדי ולא דאגו יותר מדי לבעלי המניות”.
בניגוד לחברת המוזיקה הוותיקה EMI, ספוטיפיי היא סטארטאפ טכנולוגי. מוזיקאים מצפים ממנה להיות קשובה יותר לצרכיהם, ולא לנצלם ולחמוס את זכויותיהם והכנסותיהם, כפי שחברות המוזיקה נהגו לעשות כשליוצרים לא היתה אלטרנטיבה. בעקבות החרם של יורק וגודריץ’, חברות מוזיקה עצמאיות בארה”ב הודיעו שיתמכו באמנים שיבקשו להסיר את עצמם מספוטיפיי.
אמן אחד שלא ברור אם יצטרף לחרם הוא דיג’יי סקרמנגה סילק. ימים ספורים אחרי הודעת החרם של יורק וגודריץ’, כתב סילק מכתב תודה לספוטיפיי. “בלי החברה שלכם, לא הייתי יכול לרכוש כעת את הבית הראשון שלי!”, כתב סילק. הוא סיפר שאימץ את מודל הזנב הארוך – במקום לבנות על הכנסה גדולה ממספר מצומצם של להיטים, הוא יצר כמות עצומה של מוזיקה בהוצאות נמוכות, בין השאר בשמות בדויים וכמפיק צללים, כשכל יצירה מכניסה לו סכום קטן. סילק מסייג את עצמו ומודה ששיטת פס-הייצור-ההמוני שלו לא מתאימה לכל אחד: “אם אמן או חברת תקליטים לא יכולים לייצר נפח גבוה, הם יצטרכו להילחם כדי להגיע להצלחה כזאת”.
סילק צירף למכתבו לינק לצילום של הבית שרכש:
 התפרסם במקור במדור fi בגליון אוגוסט 2013 של מוסף פירמה של גלובס
The post המוזיקאי שהצליח לקנות בית בזכות ספוטיפיי appeared first on חדר 404.
|
